פורים כ כיפורים

בס"ד י' א באדר תשע"ה

מרגישה קצת יותר טוב, מסוגלת לכתוב.
לברך על הטוב
טוב להיות בבית.
טוב שאין דרמות אירועים שמפילים אותי,
טוב שיש תרופות שמקילות על הכאב.
טוב. שנמצאים איתי כל הזמן,
ויש גם קושי
קשה כשכואב,קשה להגיע לאיזון הכאב, קשה כשאני לא מצליחה להגדיר מה אני מרגישה, אי נוחות, חולשה, כאב, בחילה…..
הימים עוברים להם ואני שמחה על כל יום שמקרב אותי לשמחה הגדולה שבפתחנו- חתונת דוד ועדי.
הדברים הבאים יהיו קצת קשים…..
אני מקשיבה הרבה למוסיקה ובימים האחרונים ל' שירים שמקרבים אותי לקב"ה :
לראות את המלך גם מחר של אהרון רזאל.
ואפילו בהסתרה של ר נחמן
אומרים על פורים שהוא כ כיפורים
משהו מאוירת יום כיפור נמצא אצלי אני לא אוכלת כבר 5 שבועות .( מידי פעם חולמת על אוכל)
והקרבה של ה' , "שוב יום אחד לפני מיתתך "או" אפילו חרב חדה מונחת על צווארו,אל יתיאש מן פורענות"….
ככה זה שמצד אחד אני מקווה ומתפללת לרפואת י, ומאמינה שה הוא כל יכול וביכולתו לרפא י,אם בעזרת הקיטרודה ואם ע"י נס

ומצד שני אני מודעת לכך שמצבי לא טוב, וסביב י יש כל הזמן אנשים שברגע אחד הם איתנו וברגע השני כבר לא.
וכך יכול לקרות גם לי. אף אחד לא יודע מתי הוא יעבור לעולם שכולו טוב.
והתנועה הזו בין 2 המחשבות הללו נמצאת כל הזמן בי.
תקווה ואמונה גדולים והכרת המציאות הלא פשוטה.
המקום הזה הוא, להיות כאן ועכשיו.
לא לחיות באשליות אבל כן לחיות בתפילות ובתקווה ואמונה.
מקום שיש בו מימד של קירבה לנשמה, לנפש למקור הכל,
מבהיל להיות שם אבל זה מקומי כרגע.
ולכן התפילה הגדולה לראות את המלך גם מחר כל כך מדברת אלי. וגם אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה נמצא הקב"ה גם מאמרו הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד….
נראה לי שמספיק להפיל
כתבתי דברים קצת קשים לעיכול…..
בתקווה לרפואה שלימה
יעל