בס"ד ר"ח אדר, משנכנס אדר מרבים בשמחה.
חזרתי הביתה.
היה קשה.
המחשבה שמגיעים הביתה אמורה להביא הרבה שמחה, אבל אני אתמול הייתי בחרדה ובמצב רוח קשה כמה שעות..
ההשוואה של מצבי לפני חודשים שחזרתי מה אישפוז הקודם לעומת המצב עכשיו והידרדרות גרמו לי למחשבות קשות.
בהמשך הערב הגיעה אחות מהיחידה לטיפולי בית שהיתה מקסימה ונתנה תחושת בטחון ושיש מישהי שהיא איתי לכל מקרה .היום הגיע דר עזרא שגם הוא השרה בטחון והרגעה, שהדברים בשליטה.
כל אלו הרגיעו אותי , וילדי המקסימים שלא עוזבים אותי לרגע.
ההרגשה שלעיתים נמצאים בתחתית ,לא צריכה להפחיד, יש רגעים כאלו והנכון הוא להיות שם.
ולזכור תמיד לראות את הטוב שיש.
אני בבית.
סביבי אהובי שמטפלים בי.
סה"כ מרגישה טוב.
המחלה הזו הוציאה המון דברים טובים מהכוח אל הפועל, הקשבה לעצמי, קשר עם יקירי, קשר חם ביניהם, אכפתיות ועשית טוב , ברמות שלא י אומנו. ועוד ועוד.
חודש טוב, בשורות טובות , שבת שלום.
ודברים שכתבתי עוד שהייתי מאושפזת:
ואברהם זקן בא בימים, – בא וימיו איתו. החיים הם בעלי ערך אם מכניסים לתוכם ערך ומשמעות., אני מסתובבת המון עם מחשבות על ערך החיים, על תפקיד האדם בעולם, על אריכות ימים כברכה או חו"ח כקללה.
הקב"ה, נוטע נשמות בעולם, חלקם זוכה לפרוח, לשגשג, להניב פירות, וחלקם לא.
אדל הפעוטה שהלכה לעולמה, מה היתה מטרת בואה לעולם? מה אנחנו יודעים?
הרבה אנשים שאני מכירה, ממעגלים קרובים יותר וממעגלים רחוקים יותר ,הלכו לעולמם בזמן האחרון.וזה מעלה הרבה מחשבות.
אף אחד לא שואל אותנו לרצוננו ולא מיידע אותנו מה צפוי לנו,ולכן עלינו למלא את החיים שניתנים לנו בערך והמשמעות כל רגע ורגע ,, כאילו זה הרגע האחרון שאנחנו על פני האדמה.
ולכל אחד יש את הרגע המיוחד לו לעזוב את העולם הזה , על פי רצונו של הבורא יתברך.
אריכות ימים, זה אחת מהברכות שרבים מבקשים להתברך בהם, זה השכר שניתן על מצוות מסוימות,, כשזה בא עם בריאות ונחת – בוודאי, אבל מה עם כל הקושי בזקנה, בגוף שבוגד ואין לו יותר הכוחות שצריך?
נסתרות דרכי ה'. רק הוא יודע מה הוא מייעד לכל אחד מאיתנו, ואנחנו מה?
רק אהבת חסד ולעשות משפט והצנע לכת עם ה אלוקיך.
אז שיהיה רק בשמחה-תמיד.
אי" ה יוצאת היום הביתה?!!!!!
נשתמע.
הסרטן המרפא 