סוף קיץ תשע"ג:
איתות על בעיה בתפקוד של הגוף אחרי בירורים, בדיקות שנערכו במהלך החודשים הראשונים של השנה, הוחלט על ניתוח. מיועד ל 27/11/13 כ'ד בכסליו. עדין לא סיפרתי לאף אחד על כך מכיון שבמקביל מצבה של אורית גיסתי החולה בסרטן מחמיר.15/11 י'ב כסליו אורית גיסתי נפטרה מסרטן שחלות .בתאריך כ'ד כסליו עברתי ניתוח להוצאת שחלות. ובניתוח שהן נגועות.
בס"ד ט'ו טבת תשע"ד
יש לי סרטן.
יש לי סרטן בקיבה
7:00 בבוקר קבלתי מייל מאיריס שאמרה שיש לי סרטן בקיבה וכדאי לקבוע פגישה עם דר אידלביץ מקפלן.
8:00 בבוקר טלפון מדר בן אריה: הפתולוגית התקשרה – יש לך סרטן בקיבה. דיבר עם דר אידלביץ יזמנו אותי לתור אצלו.
נפלאות דרכי ה' במקביל 2 הרופאים הגיעו למסקנה ומיד יידעו אותי.
ואני:
"אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי.
עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ
אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך
הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל
ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך
יומם השמש לא יככה וירח בלילה
ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך
ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם." 
זה העמוד הראשון מיומן המסע שהחל בסוף הקיץ לפני שנה,
ואחריו באו עוד ועוד עמודים של
תפילות,
התמודדויות,
פתיחת ערוצים חדשים לקשר עם עצמי
ותיאור מה שקורה איתי
בגוף
בנפש
וברוח.
אני רוצה לספר ולשתף במה שעבר עלי ,
הפסקתי לעבוד ופיניתי עצמי להתמודד עם המצב החדש.
בין בדיקות למפגשים עם רופאים אני כותבת:
אני בטוב.
מוצאת שתקופת ההמתנה הזו טובה לי.
לא יושבת ומקוננת על מר גורלי.
מנצלת את הזמן למחשבות, למשהו כמו 10 ימי תשובה…
זמן לתשבון נפש..
מה אני לוקחת מהמצב המיוחד שהקב"ה זימן לי.
רואה בזה מעין מתנה.
ומנסה להפיק מזה את המיטב.
יש לי המון זמן לעצמי ואני נהנית מזה מאד.
קוראת, משוטטת באינטרנט בדברים הקשורים לחיבורי גוף ונפש-
ציור אינטואיטיבי של פינקי פיינשטיין- שגם שמעתי עליו מחיה כלתי
וגם אורית בתחילת המסע שלה במחלה הגיעה אליו-
הוא כרגע בחו"ל אז רק אפשר להנות מקטעים שיש ביוטיוב ומאמרים באתר שלו.
ו"עצמת הרכות"- גם אמצעי לריפוי המחבר גוף ונפש –
מלכה דיברה עם אחת מהנשים בנגוהות וזו המליצה שאתקשר אליה, ועשיתי זאת
וקבעתי פגישה ליום חמישי עם מישהי שמטפלת בשיטה זו.
אני מקשיבה למוסיקה קלסית
משהו שלא עשיתי מאז שהיו לנו תקליטים בשנים הראשונות לנישואים
ואז הייתי מקשיבה הרבה.(מנהג מבית אבא).
הלכתי לשלולית החורף-אגם עונתי שהתמלא במים בסערה שהיתה
והוא ממש פנינת טבע -ליד הבית.
אפילו לא הספקתי לנוח- דבר שאני עושה מידי יום.
וגם עברתי על חלק מהבלוג של עדה גיל מקשת
שכתבה הרהורים תוך כדי התמודדות עם סרטן שד שגילו לה.
ואני מוצאת שאני מתמודדת די יפה עם המצב.
מידי פעם מדברת עם חברות-משפחה- ששואלים לשלומי.
הרעיון על הציפור מענין
אני מרגישה קצת ציפור דרור עכשיו
בלי מחויבות, בלי ריצות,…
מרגישה עטופה באור ואהבה
ומקווה לטוב.
מודה כל רגע על הקיים,
על הטוב , על החסד,
טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון.
הסרטן המרפא 